נטע (שוב) עוברת דירה

נטע1107

New member
../images/Emo32.gif נטע (שוב) עוברת דירה ../images/Emo10.gif../images/Emo219.gif

חברים! אני משתפת אותכם בקצת מחיי כרגע (תכף תבינו גם למה): אז אחרי שנה ברחוב הירדן עם שתי שותפות, חדר ממד (פיצי-פיצי), ונסיעה ארוכה (מדי לטעמי) לת"א... החלטתי עם סיום החוזה לעבור דירה. למזלי הכרתי שותף, פוטנציאלי בחנוכת בית של ידיד שלי, בדקנו תיאום ציפיות (פחות או יותר... ששנינו לא נעשה מסיבות עד 4 בבוקר ושלא נאכל אחד לשני את האוכל וכו') והסכמנו לחלוק את אותה דירה
לא חיפשנו הרבה ולבסוף מצאנו דירה ממש חמודה ברחוב ז'בוטינסקי בר"ג- לפני שמישהו יספיק להגיב, כן, אני יודעת שרועש וסואן שם וזה ממש מבאס שכל מי שאני מספרת לו על הדירה ושומע את שם הרחוב ישר שואל אותי בשיא התמימות "אבל נורא רועש שם! למה לעבור לשם?"
בוא נגיד שלא מצאתי אלטרנטיבה יותר טובה, ושהדירה ממש חמודה.(אבל יקרה!) הכול היה יכול להיות טוב ונחמד אם לא (כרגיל) העבודה הסמינריונית שלי שמעיבה על הכול כמו ענן! אני צריכה להגיש אותה ב11.9 ואין לי מושג איך אני אעשה את זה... בכל מקרה, בסופ"ש האחרון התברברתי קצת עם הבחורה שהיתה צריכה לעזוב את הדירה בז'בו, היא קבעה עם המובילים שלה רק בצאת שבת (!!) ואני קבעתי עם אבא שלי ואחי וחברים להעביר בשבת בבוקר. (אגב, כתבתי בבלוג של איה שנסעתי ביום שבת עם אבא מלאת חששות- איך נעביר את כל החפצים שיש לי (ויש לי מלאאאא) כשהבחורה הזאת והדברים שלה עדין בדירה?! ואז נשמע ברדיו "שיר אהבה פשוט" וחשבתי לעצמי אולי בכ"ז יהיה בסדר...) בסוף הסתדרנו בלשים את כל הדברים בדירה וחזרתי לישון בבית של ההורים (אמא שלי בתיזמון מושלם טסה לטיול במוסקבה, דווקא עכשיו כשאני הכי צריכה את העצות שלה והתמיכה שלה...
לכן אני אפילו יותר צריכה פורום לשתף בו...) אתמול (יום ראשון) הגעתי לדירה לנקות אותה, אגב אם אתם שואלים איפה השותף שבחרתי לי זו שאלה יפה, הוא פחות לחוץ לעבור לדירה וחייב לעבוד ולכן הוא לא העביר עדיין את הדברים שלו וגם לא יכל לבוא לנקות אותה כשיש אור בחוץ (משמע בשעות נורמליות...). ניקיתי עד שמתתי (ממש!! ועוד עם החום הנוראי הזה) הדירה היתה מטונפת, מזמן לא נתקלתי בכ"כ הרבה לכלוך!!! התחלתי בחדר שלי, אח"כ בשירותים, מטבח וחדר קטן שצמוד למטבח. (סתם שתבינו עד כמה מלוכלך היה- ניקינו את הקירות של המטבח כי הם היו מלאים באוכל שהשפריץ איכשהו על הקירות... בארון שלי בחדר שבא עם הדירה מצאתי הרי הררים של אבק ובחלון של המרפסת מצאתי קן של יונים עם שתי ביצים, תרמתי את ההס-פנ-תעירים הצעירים לזוג יונים אחר שמקנן במרפסת אחרת...) בעשר בערך הגיע השותף ועזר לי קצת אבל זה היה כבר ממש הסוף. ניקיתי את המקלחת ונכנסתי להתקלח (השעה היתה משהו כמו אחת בלילה). סידרתי את החדר שלי מבחינת טיהור המיטה מכל אלפי שקיות הבגדים שתקועות שם. ועכשיו אני צריכה להמשיך.
ועוד אני צריכה ללכת לקנות קצת מוצרי חשמל. בנוסף הסלון שלנו ריק... יש לנו טלוויזיה ושתי כורסאות קטנות אבל הסלון מרווח ולכן הוא נראה קצת ריק. נו מילא העיקר שיש לפ טופ...!! ועכשיו אני יכולה להמשיך את העבודה השחורה הזו.
 
../images/Emo32.gif משלי

אני בדרך כלל לא אוהב לצטט אחרים ... זה בעצם לא מדוייק אבל הדבר הבא נכתב ע"י גבריאל גרסייה מארקס אחרי שנודע לו שיש לו סרטן אז - כי כולנו נדשן בסוף פרחים ובגלל שמספטמבר אני שוב יהיה בשנה אחת קרוב יותר לדשא הנב מה שהוא כתב : הבובה אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול. יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בוודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר. הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שוויים, אלא לפי ערכם. הייתי ישן מעט וחולם יותר. אני יודע שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, אנו מפסידים שישים שניות של אור. הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים. אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי. הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים, בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב! לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף. לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה, אלא עם השכחה. כל-כך הרבה דברים למדתי מכם, האנשים… למדתי שכולם רוצים לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר. למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד. למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת, רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם. כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד מכם, אבל באמת - הם לא יעזרו לי, משום שכאשר ישימו אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים. אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה אותך ישן, הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך. אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך, הייתי אומר "אני אוהב אותך", מבלי להניח, בטיפשות, שזה כבר ידוע לך. תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת, בכדי לעשות את הדברים היטב, אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך ושלעולם לא אשכחך. המחר לא מובטח לאף אחד, צעיר או זקן. היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך. בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם לא יגיע, בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך, לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה. שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן לאמור להם "אני מצטער", "תסלח לי", "בבקשה", "תודה", וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר. אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם. תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך. אז אם יגמר לי לפני שאשים לב אני רוצה להגיד לכם 1530 יקרים לי כ"כ אני באמת ובתמים אוהב אתכם - כל אחד ואחת מכם אתם לי אבן עליה אני מניח ראשי הדואב מתלאות היום יום , למצוא לנפשי מנוחה אז אם פגעתי במישו מכם - סליחה ועל כל מה שאתם - תודה
 
דורוני!!!../images/Emo42.gif

ממש מרגש!! ומצטרפת לכל מילה ומילה שאמרת! אתם הרבה יותר מסתם חברים, אתם משפחה מדהימה!!
 

pRimaVeriTaVIV

New member
יום אחד תהיה מהפכה בעיר הזאת, אני אומר לך ../images/Emo3.gif

המחירים יהיו סבירים וגם הדירות! האהאהא! תמיד אפשר לחלום...
 
למעלה