תשובה
בתקשורת כמו בתקשורת, אוהבים לזהות "מגמות" ובכך מנפחים מעבר לכל פרופורציה, תהליכים טבעיים שהיו קורים גם אם אף אחד לא היה עושה מהם "כתבת תחקיר" מוגזמת. אני מאוד שמחה על כך, באופן מוזר, כי אם התקשורת החליטה שחבורת רימון היא עכשיו על הקרשים, הסיכויים הם שסוף סוף ישפטו את האלבום הבא שלי בצורה אובייקטיבית. אם הוא יצליח, אינשאללה, אף אחד לא יוכל יותר לומר ש"אני חלק מאופנה חולפת". בכל מקרה, אנשים אוהבים לדבר. לא צריך להתרגש מזה. אני לא מאמינה שיש התעלמות מכוונת. החומרים האחרונים פחות מצאו חן בעיני הרדיו וזה לגיטימי. עליית הגל הים תיכוני, כמו כל אופנה, הביאה אותנו לאיזשהי רוויה, לדעתי. אנשים, יותר מאי פעם, מחפשים היום מוזיקה איכותית באמת, מה שמסביר את אלבום הזהב של שלומי שבן, אסף אבידן ועלמה זהר. כולם אמנים, שלהערכתי, לפני חמש שנים לא היו מגיעים לכזו הכרה. מה שאני מנסה להגיד, הוא שלכל תופעה יש את האנטי שלה. וזה בסדר גמור מבחינתי.