אנחנו חלוקות בנקודות האלה:
1. אין לי מושג באיזה מקרים לדעתך צבר שפט נכון. תגידי לי את. עד כה הוא היה החייל של שי - שיפוט רע מאד. 2. איתי לא משתייך לשום מחנה אבל לא כי אף אחד לא מחבב אותו. אני בטוחה שזה היה גם המצב שלו בכל מקום שנמצא בו בעבר כי הוא משולל כל חן חברתי. אף אחד בבית לא התחבר אליו - חוץ מוונסה, היא והוא שני מאותגרי תקשורת. 3. לא שמעת את השיחה הבוקר בין איתי ליוסי. איתי אמר ליוסי שהוא מבין עכשיו ששבועיים הוא הסתובב בבית עם סרטים על שטויות. שהוא נתפס לדברים קטנים שלא היתה להם משמעות. הסבר: במשך שבועיים הוא הרגיש שצבר ושי וחבורתם ממדרים אותו ומעלים אותו לגריל. אחרי ההתקפה של שי על ונסה ואחרי השיחה ששי עשה לו בעקבותיה הוא הבין ששי מעולם לא מידר אותו אלא להיפך, תמיד קרא לו ורצה בחברתו. אנחנו כמובן יודעים שאלה שטויות, שי במתכוון העלה אותו על הגריל (זוכרת? הטריגר היה הערה של אשר על כך שאיתי אמר לו: טוב אל תיקח את הטחינה במילא לא תנקה אחרי זה). צבר אמר במפורש בסוויטה שאינו מסוגל להסתיר מאיתי את אי-החיבה שלו אליו. את בטח זוכרת איך שי והזומבים התגלגלו מצחוק על זה שאיתי אומר "סליחה" ו"תודה"... וכידוע - צבר ושי הצביעו להדחת איתי. שורה תחתונה: איתי האהבל קנה את ההסבר של שי, ולכן לצערי אינני מאמינה לך כמו שביקשת
4: "איתי מתמסכן" זו אמיתה מבית היוצר של שי, כמו "נעמה לכלכה". הסיפור התחיל ממה שסיפרתי כרגע על אשר. אחרי חודשיים של שטיפת כלים ללא אמירת תודה אפילו, איתי התחיל להרגיש קצת פרייר, והעז, ברוב חוצפתו להביע את זה. זהו, שי העייט התנפל על זה, נדמה לי שהביטוי "מתמסכן" הוא דווקא יצירה של רנין, וההתמסכנות הפכה לעובדה. 5. אני מסכימה במה שכתבת שאיתי בחר בדרך בתת-מודע. איתי עושה את הבחירות שלו בתת-מודע, הוא מתנהג כמו שהתנהג כל חייו כדי להתחבב על אחרים, מה שלא מצליח לו. אין בו שום חוכמה ושום תחכום, לצערי הרב.
